החלטה בתיק ב"ל 10472-04-09

בעניין: בקשה לפסילת מומחה ולחילופין, להפניית שאלות הבהרה מיום: 3/3/11

1.         בפנינו בקשת ב"כ התובע לפסילת חוות דעתו של המומחה, אשר מונה מטעם בית הדין, ד"ר דוד אנג'ל ולמינוי מומחה אחר במקומו. לחילופין ביקש התובע להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה.

            ההנמקה לבקשה הינה, כי המומחה התעלם מכך שהתובע המשיך לסבול כאבים גם לאחר האירוע התאונתי, וכי המדובר במסכת רצופה של כאבים מיום האירוע התאונתי ועד המועד בו התובע לא יכול היה לסבול יותר כאבים ולכן הפסיק עבודתו.

            התובע טען כי המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה, תשובות מתאריך 27/1/11, התעלם מהרצף בכאבים.

            התובע מפנה להנחיות הנשיא הישנות בדבר פסילת מומחה ולא להנחיות החדשות.

            לחילופין ביקש התובע להפנות שאלות הבהרה למומחה.

2.         הבקשה הועברה לתגובת הנתבע והנתבע הביע התנגדותו לפסילת חוות דעתו של ד"ר דוד אנג'ל וכן התנגד להפניית שאלות הבהרה בנימוק, כי בית הדין כבר נתן החלטה ב-24/1/11 באשר להפניית שאלת הבהרה.

            הנתבע טען, כי חוות דעתו של המומחה מבוססת על העובדות, כפי שנקבעו על ידי בית הדין וכי המומחה לא הסתמך על עובדה שגויה כלשהי, או על נתון שלא הועבר לו.

3.         מינוי מומחה יועץ רפואי נוסף נעשה בבית הדין לעבודה בהתאם להנחיות בדבר מומחים -

יועצים רפואים (ההנחיות הישנות, עליהן הסתמך ב"כ התובע פורסמו בפד"ע כב' 199, בעוד שההנחיות הרלוונטיות כיום הינן הנחיות הנשיא מ-13/4/10, המפורסמות באתר בתי הדין לעבודה) כדלקמן:

"16.      ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

            מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17.        בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

18.        מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסילת בית הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שירשם.

באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה.

מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון".

4.         גם במאמרו של ס. אדלר, מומחים יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב' 199 נדון ענין מינויו של מומחה נוסף וענין מינויו של מומחה אחר כאשר באותו מאמר מפורט כי מינויו של מומחה אחר משמעותו פסילת חוות דעתו של המומחה הראשון כאשר סיבות אפשריות לפסילה הינן שהמומחה נוהג ליתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי, שחוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, שחוות דעתו מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה או שהמומחה אינן מוכן להשיב על שאלות הבהרה.

ככלל מובהר באותו מאמר שהדרך הנכונה איננה לפסול חוות דעתו של מומחה אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות הפנית שאלות הבהרה אל המומחה. (עיין שם בעמ' 109).

לענין מינוי מומחה נוסף עיין גם בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פד"י נו' (4) 673.